ראיתי את הסרט (סרט טוב) ובסופו למדתי שהוא מבוסס על ספר, הלכתי לאתרו, נזכרתי בבדיחה הישנה על ההוא שנשאל אם קרא את התנ”ך והשיב “לא, אבל ראיתי את הסרט”.
הספר מורכב משני סיפורים “סערה ביוני” והשני “דולצ’ה”, שני הסיפורים מסופרים על רקע כיבוש צרפת ע”י גרמניה.
הסיפור הראשון מתאר מה עובר על אזרחים צרפתיים עם כניסת גרמניה לצרפת, הפחד , הבלבול, וחוסר היכולת להסתגל למצב החדש שבו שגרת החיים מתנפצת לרסיסים.
הכל מסופר מנקודת מבטם של האזרחים הקטנים, מנהל הבנק ופילגשו המגלים שכסף זה לא הכל, הורים לבן המשרת בצבא ואיבדו את הקשר איתו, כומר צעיר שנמלט מפריז עם תלמידיו שהגיעו מבתים הרוסים.
הסיפור כתוב מדהים ואתה ממש יכול לחוש בעולם המתנפץ .
הסיפור השני מספר על משולש אבל לא הנצחי, באחוזה כפרית מתגוררות אשה וחמותה, הבעל והבן נעדר עקב המלחמה ולא ברור מצבו, אהבה גדולה אין בין השתיים וכנראה גם לא בין הבעל לאשתו, לתוך השגרה הזאת נכנס קצין גרמני שבפקודה מקבל חדר באחוזה, לא קשה לנחש את ההמשך, האהבה שמתנהלת בסופר איטיות, החשדנות של תושבי הכפר כלפי משתפת הפעולה ? , הבקשות שהם מבקשים ממנה שתשפיע על הקצין הגרמני , הכל מתנהל בקצב איטי איטי. אופן הכתיבה מרשים ושווה את מאמץ הקריאה.
ספר ראוי לחלוטין, עוסק באוירה , עוסק באנשים, כשברקע מתחוללים אירועים גדולים.
כמה מילים שאי אפשר בלעדיהן על המחברת ועל הספר.
אירין נמירובסקי גדלה כיהודיה , למשפחה עשירה ממזרח אירופה, עם הוריה הגיעה לצרפת ושם חיה, בהמשך התנצרה דבר שלא סייע לה למידת הרחמים מהנאצים שהשמידו אותה עם עוד יהודים צרפתים רבים.
את הספר כתבה בתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת וכתב היד היה שמור בארגז אצל בנותיה, רק בתחילת שנות האלפיים גילו מחדש את כתב היד וכל השאר היסטוריה.
ע"י avineshama October 9 2015