“לכל, זמן; ועת לכל-חפץ, תחת השמים” (קהלת , ג’) , לא יכולתי שלא להיזכר בפסוק הזה עת סיימתי את הספר, הספר הגיע אלי לפני מספר שנים, לא הצלחתי לקרוא אותו, לאחרונה חזרתי אליו וקראתי אותו בנשימה עצורה אכן עת לכל חפץ.
הסיפור מתחיל כשנתיים לפני מלחמת העולם השניה ומסתיים שנים אחריה, הסיפור מתנהל מעט בצרפת , הרבה בהונגריה, הציר המרכזי בחור יהודי ובני משפחתו והכי הכי חשוב המציאות האפלה שאפפה את האנשים ובעיקר היהודים בזמן המלחמה הנוראה ההיא.
בסופר קצרה הספר מספר על סטודנט יהודי הונגרי המגיע לפריז בשנת 1937 ללמוד ארכיטקטורה, ה”פגישה” שלו עם האנטישמיות הגוברת, הפגישה שלו עם זו שעומדת להיות אשתו, חזרתם להונגריה, שליחתו לעבודות כפייה בתת תנאים, ההישרדות, איחוד המשפחה (החלקי – לא כולם שרדו) , והמעבר לעולם חדש בתקופה חדשה והסוף המוכיח שהעץ שנגדעו ממנו ענפים חי ומצמיח ענפים חדשים אלה החומרים המרכיבים את הספר.
הספר מרתק בגלל ההזדהות שלי עם הגיבורים, מצאתי עצמי מזדהה עם כאבם , עם החרדות שלהם, עם הדאגות היו יומיות, עם הפחד , עם התקוה, עם המשפחה, עם החברים.
אני מאד ממליץ על הספר, צריך ל”הגיע אליו מוכן” הספר הוא ספר “כבד” תרתי משמע, גם הנושא קשה וגם הספר עב כרס 704 עמודים.
קראו וקשה לי לומר שתהנו אבל בטוח שזו תהיה חוויה שתלווה אתכם זמן רב.
ע"י avineshama November 14 2015