על הספר – “מגרש השדים” מאת נמרוד עופרן

הספר הזה משלב שלוש אהבות גדולות שלי- לסיפורים, לספורט ולמעשים טובים.

למען ההגינות אקדים ואומר שלא קראתי את כל הספר ובכל זאת אני מרשה לעצמי לכתוב עליו, הספר בנוי מהרבה סיפורים קצרים ואני מעת לעת קורא סיפור או שניים (ונהנה).

הספר עוסק לא בענקים שכל ילד יודע לומר את שמם, מרדונה, פלה, מסי , רונלדו וקרויף (לא של מכבי, קרויף האבא) אלא ספורטאים שכמעט נגעו או נגעו בתהילה וטרגדיה פקדה אותם.

בהקדמה לספר המחבר מצטט את האמרה ” אין דבר עצוב יותר מכישרון מבוזבז” וזה בהחלט המוטו.

למשל אתלטית  בשם קאת’י אורמסבי שהתחרתה  בריצת  10,000 מ’ ובאמצע התחרות המשיכה לרוץ אל מחוץ לאיצטדיון, עלתה על גשר וקפצה, ה”הבעיה” הגשר לא היה גבוה מאד או נמוך מאד וקאת’י נשארה משותקת ברגליה, סוף עצוב? לאו דווקא היא סיימה את לימודיה ועובדת כשהיא יושבת בכסא גלגלים כמרפאה בעיסוק במרכז שיקום.

הכדורגלן ג’ף אסטל כדורגלנה של ווסט ברומיץ’ היה מבקיע מחונן, כבש 174 שערים ולמרות שאין סטטיסטיקה מדויקת מוסכם שהרבה שערים הבקיע בנגיחה .

בתקופה בה הוא שיחק (שנות השישים והשבעים של המאה הקודמת) הכדור היה עשוי מעור וככזה בימים גשומים (ויש רבים כאלה באנגליה)   היה סופג מים וממשקל של כחצי ק”ג עלה משקל הכדור ל 900 גרם לערך, צא וחשב מה זה עשה לשחקן שנגח הרבה (באימונים ובמשחקים).

באמצע שנות החמישים לחייו חשה אשתו שבעלה אינו אותו אדם שהיה ובקצרה מיד לאחר מותו הסתבר שמוחו נפגע מהמשחק שכה אהב, על המאבק הציבורי שניהלה משפחתו בנושא בריאות כדורגלנים – קראו בספר.

איפה משתלב כאן הענין של המעשים הטובים? נתקלתי בסיפור של הכותב ובסיומו הוזמנו הקוראים לתמוך בהוצאת הספר ע”י התחייבות להשקיע סכום כסף (סכומים קטנים, כל אחד מאיתנו יכול להתמודד עם ההוצאה הכספית כלאחר יד) , גם אני תרמתי או השקעתי איך שתרצו והספר הגיע אלי.

ממעט הסיפורים שקראתי אני בהחלט ממליץ על הספר ומחכה לחלק ב’ (שאולי יהיה) ויעסוק בישראל, לא חסר פה סיפורים, רוני קלדרון, אורי שטרן, ראובן עובד ועוד גיבורים טרגיים.