על הספר “גיבור” מאת אריק צ’רניאק

איך הספר במילה אחת? מפחיד, בשתי מילים – חובה לקרוא.

שמעתי על הספר בפרסומות, לא התייחסתי, אבל אז קראתי מה שכתב דר’ ר.מ על הספר ואמרתי וואללה אולי יש פה משהו, השגתי את הספר (מקדמת דנא יש לי סימפטיה לאורולוגים) .

הסיפור הוא על התדרדרות, מטוס של חיל האויר יוצא למשימת חיסול של בכיר בחמאס, המשימה משתבשת ברגע שמגיע אוטובוס עם תלמידים שנפגעים מהפצצה, זעם בעולם הערבי על הפגיעה בילדים, טילים מתעופפים לישראל, טבח פלסטיני בכיתת בית ספר מגביר את הלהבות, נסיון לפגוע באל אקצה מבעיר את המזרח התיכון, ערביי ישראל יוצאים לקרב נגד היהודים, ערבים נוהרים מכל המזרח התיכון להגן על אל אקצה הגבולות נפרצים, סופת חול משתקת את חיל האויר ועוד ועוד צרות.

בתוך שלל ההתרחשויות ישנן מספר דמויות המשולבות בסיפור והסיפור מסופר גם מנקודת המבט שלהן, נועם גיבור טיס צעיר בחיל האויר הוא שיוצא באותה גיחה לחיסול הבכיר בחמאס, טייס צעיר , חושש ממפקדו, לא בטוח בעצמו וחושש ומאוהב בנווטת שלו שהיא טיפוס של טייס “עם סכין בין השיניים”, אמו, סבא שלו, רס”ן עוזרד שזורים בהתפתחויות המתרחשות במזרח התיכון.

אין לי שום ענין להמשיך ולספר על עלילות הספר כי רק אקלקל לקורא העתידי, אבל הסיבה שהספר כבש אותי בכך שהמספר לקח את המציאות שלנו היום צעד אחד קדימה (ואלי צריך לומר צעד אחד לאחור) , למשל סצינת האנשים התלויים בשדרות רוטשילד עם שלטים נוסח “בוגדים” , קיצוני ? בוודאי, האם זה יכול להתרחש בשעת משבר ?, ההיסטוריה מוכיחה שזה אפשרי, זה קרה, אני זוכר את האספסופניק שקילל את אמנון אברמוביץ’ נכה צה”ל שנפצע במלחמת יום כיפור והפטריוט המקלל שנשאל בהמשך איפה עשה צבא ענה שהוא סובל מכאבים בגב, במצב קיצוני יותר לא יימצא ה”פטריוט” שיאתר “בוגדים” ויתלה אותם?

הספר מציב לנו את השאלות האם מדינת ישראל  יכולה להתבהם ? האם החברה שלנו יכולה לעבור למצב של אגואיזים מוחלט ?, לניצול אכזרי של אנשים מפוחדים?, האם אפשרי שנגלוש לאנרכיה?, האם יש ערך לחיי אדם? .

הספר מציב את נועם גיבור הטייס הצעיר, הלא מנוסה, הנרגש , לאחר שכשל במבחן אומץ בפני החלטה של בין צל”ש לטר”ש , מה יחליט? מה היה מחליט הקורא?.

הספר חייב לעורר מחשבות בפני כל קורא , והתשובה “אצלנו זה לא יכול להתרחש” היא מראש תשובה פסולה ולא קבילה.

ספר לא פשוט, הלוואי שאף פעם לא נאמר עליו שכולו אמת, מעורר מחשבה גם אחרי שקראת את הפסקה האחרונה ואולי הוא משמש לנו, גם להנהגה שלנו תמרור אזהרה, שד שיוצא מהבקבוק הוא גם גדל וגם לא ניתן להחזירו לבקבוק.

אני מאד ממליץ על הספר, אפילו מוכן להגדיר אותו כ”ספר חובה”, אינו פשוט לקריאה אבל גם המציאות איננה פשוטה.

לא מתאימה פה האמרה קראו ותיהנו מתאימה פה יותר האמרה קראו ותחשבו.

נ.ב. תודה מיוחדת לספרנית שלי פאני מספרית בית רוזן בר”ג שטרחה ודאגה שהספר יגיע אלי בזריזות, חג שמח ותודה רבה.