דרש מוחסן, הדרוזים, חוק הלאום ואני

את דרש מוחסן הכרתי לפני יותר מיובל שנים, הכרתי אותו בקורס קצינים, דרש בן הכפר הגלילי מרר הוא בן העדה הדרוזית.

דרש היה מבוגר ממני , הוא היה לוחם מנוסה במג”ב, הוא לימד אותי שדאות, להקשיב ללילה, לראות בלילה ידיד ולא אויב, הוא לימד אותי להביט בצמחיה ולנסות להבין מי עבר שם ומתי, הוא לימד אותי לנוע בשקט, הוא לימד אותי על קו רקיע, ניסיתי להיות תלמיד טוב וכמה שניסיתי להיות תלמיד טוב לא הגעתי ולא הייתי יכול להגיע לרמתו של דרש כחייל, כמפקד מוביל חיילים לקרב, לא פלא תמיד שנפגשנו הצדעתי לו, תמיד חשתי שהוא היה ראוי להצדעתי למרות שהוא תמיד היה נבוך מכך.

השנים עברו, דרש נמוג כפי שהגנרל מקארתור אמר “חיילים ותיקים אינם מתים – הם נמוגים”. בנסיעותיי  בגליל ליד מרר נזכרתי בדרש מורי ורבי לחיילות, לשדאות שעכשיו בהינף קולמוס של חתימה על חוק הפך לשווה פחות ממני.

אבל היום לאחר חקיקת חוק הלאום שאני תומך ברובו המוחלט (ובאותה נשימה – חוק מיותר לחלוטין  ) ואני רואה את השלכותיו על בני העדה הדרוזית שהיו שותפים נאמנים שלי, שלנו בשדות הקרב של ששת הימים, מלחמת ההתשה בתעלה, מלחמת יום כיפור, מלחמת שלום הגליל אני מבין שמשהו לא טוב קורה, עדה שלמה לא נפגעת סתם ולייחס להם תכונה של עדר שהשמאל בישראל מוביל אותו ולחלופין  שאפשר לקנות אותם במה לירות היא בבחינת להוסיף חטא על פשע.

קראתי היטב את חוק הלאום, קראתי היטב את מגילת העצמאות, המילה שוויון לא קיימת שם, כל כך קל להבין למה, שוויון וגיוס חרדים לא הולך יחד (ומן הראוי שנפתור קודם כל את הבעיות בציבור היהודי לפני שרצים להכניס לשוויון את הערבים ) המסחר בדם בני הנוער שקיים ראש הממשלה עם ח”כ גפני כפי שסיפר האחרון בהקלטה שפורסמה היא מחליאה, אם הממשלה מפחדת משוויון בין אזרחיה מוטב היה שחוק הלאום לא היה נולד, ישראל כמדינה יהודית היה מושג ברור בזכות מגילת העצמאות, לא היה צורך בחוק שנולד לידת עכוז, מכעיס, מתסיס ומפלג והכי חשוב לא תורם דבר.