תמצית הרגע המזוקק של התופעה ראדה פריצה

ראדה פריצה שיחק בסך הכל שנתיים וחצי במכבי ת”א, אבל בתקופה הקצרה הזו הוא חקק את שמו באותיות כחולות צהובות בליבם של אוהדי מכבי. הוא הבקיע שערים חשובים, הוא הבקיע צמדים , הוא הבקיע שלשות, הוא הבקיע בדרבים, הוא הבקיע במשחקים קובעים לאליפות, הוא הבקיע שלושער במשחק האחרון שלו בגמר הגביע נגד באר – שבע.

אני המלווה את הקבוצה למעלה מששים שנה, זוכר את הגדולים, את בנדורי, את שייע גלזר ,את אלי פוקס, את נח רזניק , את שאול מתניה, את חיימקה לוין ואת ואת ואת, אבל הזכרון הכי חשוב שאקח מראדה פריצה זה את רגעי הפרידה, כשהוא כבר שחקנה של מכבי פ”ת וברור שלא יבקיע עוד לזכות מכבי ברגע של תודה הריעו אוהדי מכבי לראדה פריצה, איצטדיון שלם שר לו את ה”שיר של ראדה פריצה עולה עולה” , שרו לו לתודה, תודה על רגעי השמחה שהעניק לנו, תודה על שלוש אליפויות אחרי שנות בצורת רבות, תודה על המשחק נגד בני יהודה תודה על הגמר גביע, זה היה רגע שתמצת את  התופעה ראדה פריצה,  רגע של קשר רגשי חזק מהיציע לשחקן מהשחקן ליציע, תודה לראדה פריצה, תודה לאוהדים שידעו לחבק את הויקינג השבדי שהפליג מאתנו אל עבר השקיעה.