מחמוד יאסין מת – נפלה עטרת ראשי

מחמוד יאסין מת, הידיעה זעזעה אותי, בכל זאת אחד מגיבורי העבר שלי.

אני זוכר את אותם ימי ששי בעבר, השעה 17 והבית נכנס לכוננות, משדרים את הסרט הערבי של יום ששי, מחמוד יאסין אחד מכוכבי העל של אותם סרטים אם לא הגדול שבהם.

התסריטאי לא היה יצירתי במיוחד כל סרט דומה למשנהו, בחור עשיר מתאהב בבחורה ענייה, כל כוחות הרשע מתאחדים בכדי להפריד בין האוהבים ומצליחים כמובן, זה הרגע שאיזה עיור יכנס לתמונה לא חשוב באיזה תפקיד , הזמן חולף (בסרט) ואז האיחוד הבלתי נמנע, הדמעות זולגות, ניתן בקלות לעשות ספונג’ה בבית, ומעל כל הדרמה מתנשאת דמותו של מחמוד יאסין הכוכב הבלתי מעורער.

עשיתי מילואים בעזה, הפכתי אותה בחיפושים, לא אחרי מחבלים, לא נשק, לא מטענים, חיפשתי פוסטר של מחמוד יאסין, נכשלתי במשימה, נקרתה בפני הזדמנות לתיקון – מילואים בחברון, מה אגיד ? כישלון נוסף, הסתפקתי בקסטה של אום כולתום.

עם השנים מחמוד יאסין הפסיק לבקר אותי, נדחק אצלי לשולי הזיכרון, בכל זאת עברו כמעט יובל שנים.

כמו בסרט הערבי, אחרי שנים רבות הוא חזר לאהבות הישנות שלו, חבל שהוא חזר על אלונקה, גם העיור לא בתמונה, אכן כך חולפת תהילת עולם.