שלמה שאשא ז”ל

 שלמה שאשא נפטר היום, שבת, 21/12/19, האמונה אומרת שמוות  בשבת זה מוות ששמור לצדיקים, תואר שראוי לשלמה, מנוחת העולמים  שלו תהיה בגן העדן.

שלמה היה דוד של אשתי אבל אבל לא רק שלה, הוא היה הדוד של כולנו, ילדים כזקנים, צעירים כמבוגרים, עירקים כאשכנזים ובכלל לכל מי שהכיר אותו.

המוות שלו בלתי נתפס, למרות שידענו שזה בדרך, אבל זה לא נתפס כי שלמה היה תמיד סמל של חיות (ויטאליות) , שמחת החיים שלו הייתה מדבקת, את הצביטה שצבט אותי בלחיי אני מרגיש גם כעת, הוא היה “משקית הת”ש ” של שבט שאשא כולו, הוא היה זה שארגן את “על האש ” בפארק הירקון לפני שנים רבות, הוא זה שארגן את הנופש במלון כנרות שבטבריה הרחוקה, את בריכת המלון מלאו לבדם הילדים של שבט שאשא.

בעיניי שלמה סימל את עליית יהדות עירק במיטבה,כשעלה לארץ מחד  היה מספיק מבוגר בכדי לייבא איתו את המסורת מבית ומגיסא מספיק צעיר בכדי להשתלב בארץ החדשה ולהיות ישראלי לכל דבר, הביטויים המתנגנים בעירקית שורשית , והביטויים הישראלים בשפת השכונה דרו אצלו בכפיפה אחת.

הילדים של מלון כנרות גדלו והיו לאנשים מבוגרים ובהתאמה גם שלמה לא נשאר הצעיר הנצחי והיום כרע נפל, שנופל אילן גדול ביער נשמע רעש מקצה היער ועד קצהו, הרעש בליבנו עם לכתו של שלמה הוא רעש מחריש אוזניים, אכן נפל אילן גדול בישראל.

תודה לך “חאלו שלמה” (דוד שלמה בעירקית) הייתה לי הזכות שהיית דוד שלי, דוד לילדיי, תודה על שהיית שגריר נאמן של קהילה יהודית מפוארת שלאט לאט הולכת ונעלמת, תודה לך על מי שהיית.

אני נפרד ממך בכאב גדול אבל באותה נשימה אני נפרד ממך בחיוך גדול לא פחות, ככה תמיד נזכור אותך כדמות שמחה, ככה היית רוצה לראות אותנו שמחים תמיד.

נוח בשלום על משכבך.