נער ושמו סו – ג’וני קאש

הכנתי כוס של ויסקי עם שתי קוביות קרח (ואני לא שותה אף פעם) , סיגר הוואנה מדוגם (אני לא מעשן אף פעם)  ואני מודע לשילוש הקדוש, שתיה , עישון ונשים אבל צריך לדעת לעצור מתי שהוא, התרווחתי על כורסה הצופה למרחבים עדי האופק, ברקע שר רק לי ג’וני קש זמר שהוא כה אהוב עלי, אני יודע שזה יומרני לומר שהוא שר רק לי בכל זאת הבן אדם כבר מרחף שנים רבות במחוזות אחרים יחד עם אלביס פרסלי, ג’ניס ג’ופלין, ג’ים מוריסון וכמובן עם אריק אינשטיין משלנו אבל כשאני עם כוס ויסקי ביד ועשן הסיגר אופף אותי מותר לי להרגיש מה שאני מרגיש  ו – FUCK OFF למציאות, אני בעולמי.

שיר אהוב  עלי בביצועו של ג’וני קש  הוא “גבר בשם סו” , את הסיפור מספר סו, גבר שבילדותו אביו נטש אותו, מילא נטש אבל לפני הנטישה נתן לו שם של בת – “סו” , סבל נורא עבר על הבחור בעקבות השם הדפוק שלו והוא נשבע שאם יפגוש את האב – יהרוג אותו, לימים הוא אכן נפגש עם האבא  במסבאה עלובה במקום עלוב ואז אחר כל השנים הללו של הסבל, השאיפה לנקמה , קורה דווקא ההפך – השלמה, סוג של פיוס.

אל תתבלבלו זה לא שיר עצוב, להיפך באיזה סוג של דואליות הסיפור העצוב מסופר משעשע ובינינו איך אפשר להיות עצוב עם כוס של ויסקי, סיגר ריחני ונוף מקסים?.

תפסו לכם רגע של שקט, גם כוס מיץ, סיגריה ונוף שנחסם    מרחק עשרה מטרים ע”י בית שנבנה מולכם אבל עם ג’וני קש ברקע , תחלמו על מציאות אחרת, אולי ביחס לסו מצבכם מצוין.

לחיים.

מצ”ב ביצוע של ליאור שליין לגרסה העברית של השיר (שמאלני אבל מוכשר, כבר אמרתי אין דבר שויסקי, סיגר ונוף לא מכפר עליו) בהחלט שומר על רוח השיר המקורי.