כך פותחים את הבוקר – יוסף אליהו למשל

יש כל מיני דרכים לפתוח את הבוקר, כוס קפה, צעדה בים, קריאת עתון ויש משהו או מישהו שכולו נוסטלגיה, מעלה זכרונות מהעבר, אנשים שהתפוגגו, צלילים שנעלמו, מאכלים שטעמם לא מתחדש בחיך הרגיש.

ואני כנראה יש לי כף זכות, כמעט מדי בוקר אני מפליג אל משפחתה של אשתי, אל אנשים שהם שוכני רקיע, אבל זכרם ומורשתם לא נמוגה, הקפטן של ההפלגה הוא יוסף אליהו.

לשפה העירקית הישנה יש צליל מיוחד, קצב מיוחד, אפילו הומור מיוחד, אין צורך להבין את השפה (רצוי כן) בכדי להבין מהי נימת הדברים, לדעת אם עומד מולך טוב או רע.

במקום העבודה שלי כמעט מדי בוקר, בשעה מוקדמת שהשקט עדיין שולט במסדרונות מגיע יוסף אליהו, הוא מגיע והיום מתחיל, השפה העירקית הכה שורשית מתנגנת, ה”בדאלו מאמה” חולף בין החדרים הנעולים, הצחוק המתגלגל, שמחת החיים מעוררת.

בן אדם אחד פותח לך את היום בשמחה, בצחוק, באמרות שפר בעירקית, בנוסטלגיה , תענוג.

ומה יש לי לומר לו ?- “אללה יטעיק עיפי” ושנשמע אותך כל בוקר מחדש.