הפרסומת של נועה קירל והמחזמר שיער

נתקלתי בפרסומת של נועה קירל לחברת הלווין,   חשתי מעין   “חילול הקודש”  בשילוב   קטע מהמחזמר המיתולוגי “שיער”  (ובלעז –  “HAIR”) בפרסומת.

המחזמר “שיער” שנכתב אי שם בשנות הששים של המאה הקודמת, שברקע מלחמת וייטנאם שארה”ב טבועה בה, אנשים צעירים גויסו לצבא ונשלחו למטחנת הבשר בויטנאם , ארה”ב תססה מההתנגדות למלחמה הכה רחוקה מהבית, הפגנות ענק נגד הגיוס, נגד המלחמה, שלטון שחושב שעוד מאמץ קטן ומנצחים את המלחמה (למי שלא מבין – מזכיר את הבוץ הלבנוני שבוססנו בו ובימים אלה מציינים עשרים שנים ליציאה משם) , גם אני הייתי אז בגיל צבא, היה לי קל להזדהות עם האמריקאים בני גילי, עברתי את מלחמת ששת הימים את הקרבות בתעלה, על הרקע הזה נוצר המחזמר “שיער” , שיר תקוה לנעורים מבוזבזים, על אהבה שנקטעת, על הפחד מהמלחמה, על הטמטום במלחמה מיותרת.

הזדהיתי מאד עם המחזמר, ראיתי אותו באנגלית, ראיתי אותו בגרמנית, ראיתי אותו בסרט, הקשבתי לפס הקול אלפי פעמים, ראיתי אותו בעברית, באולם אואזיס בר”ג, עם צביקה פיק, מרגלית צנעני ועוד וכמובן מה שאז היה אטרקציה עולמית – העירום של השחקנים, את הכל אני זוכר.

לכן הפרסומת היום נראית לי תפלה, חסרת טעם, פשוט זילות למחזמר ” שיער” וחבל, יש דברים שכדאי לא לנגוע בהם.

מצ”ב קטע מהסרט , לאלה שאינם מכירים את הקטע – החייל שהמפקד “נובח ” עליו הוא אזרח שמחליף את חברו החייל (זה שמגיע בהמשך ברכב לבסיס הריק) בזמן שהאחרון מתפלח לבקר את החברה שלו, הראשון עולה בלית ברירה למטוס לויטנאם ובהמשך רואים מה קרה לו.

גם היום ראיתי את הקטע עם דמעה בקצה העין.