המטוטלת, יום כיפור 1973, 47 שנים לאחור

עוד יומיים זה יקרה לי שוב, אעשה מסע בזמן 47 שנים לאחור, ליום הכיפורים, למלחמת יום הכיפורים.

זה היה יום של מטוטלת, התעוררתי בבוקר במיטה שלי ו(לא) הלכתי לישון בלילה בזחל”מ.

זה היה יום של מטוטלת של תפיסת עולם ישראלית בטחונית של אין כמונו ובערבו של יום המתינו לי טנקים סורים במורד רמת הגולן פניהם לכנרת.

זה היה יום של מטוטלת של מפה שקיבלתי בקבוצת הפקודות הראשונה ביום כיפור אחה”צ, שבה זיהיתי את מיקומם של הסורים ביחס לקו הגבול והיא נראתה לי מוטעית , הסורים משמאל ? לא יתכן, הפכתי את המפה והגיאוגרפיה השתנתה לחלוטין, החרמון בדרום הרמה, הכנרת בצפונה, זה היה הרגע שהבנתי שהמצב איך אומר זאת בעדינות – לא משהו.

זה היה יום של מטוטלת שבו בשעה 13:49 הלכתי כשאני מטייל בגאוה  עם עגלת התינוק שבה שוכב בני בכורי שהיה בן מספר שבועות ומשעה 13:50 עזבתי אותו לחצי שנה (למזלו, כך אמא שלו עיצבה אותו לילד .וצלח ללא הפרעה, הנה יש דברים טובים במלחמה).

הכי חשוב באותו היום נוצר השבר עם ההנהגה, אלילים שהתנפצו, אלופים שחצנים, שר בטחון אלוהי שנשבר והכי חשוב אינני סומך מאז על אף הנהגה שתוביל אותנו אל האור הגדול, אני תמיד ספקן ולא מתלהב ממנהיגים שהם פרפורמרים נפלאים, לא מקבל את הגישה שיגנוב המנהיג העיקר הוא נותן תוצרת וטוב לכולנו, הייתי בסרט הזה ושהסרט נגמר במקום אור באולם נשארנו בחושך, אנחנו שילמנו בחיינו, בגופינו, בנשמותנו את מחיר הרהב של ההנהגה, אל תשלמו אתם את אותו מחיר היום,

אני זוכר מצוין את הקדרות שהייתה בארץ במרץ  74 עת השתחררתי.

47 שנים חלפו, אני כבר לא משרת במילואים, אבל שאני קורא את דבריו של האלוף (מיל.) בריק שהצבא לא מוכן למלחמה אני באינסטינקט מסכים אתו, הרי למלחמה יצאתי ללא נשק אישי, חיכיתי שיהרג חייל ואקבל את נשקו.

העולם שייך לצעירים, אני מניח שהרבה מהלוחמים של 1973 כבר לא נמצאים אתנו, אם יש משהו שהייתי רוצה להעביר ערב יום כיפור לדור הצעיר זה שתהיו ספקנים, אל תלכו שבי אחרי מופעי נאומים מרהיבים, תבדקו את התוכן, תבררו את העובדות, אל תגידו הוא אמר, זכרו משה רבנו היה מנהיג גדול, משה רבנו היה מגמגם, מנהיגות נבחנת במעשים לא בדיבורים.

המלחמה ההיא הוכרעה בזכות הרבה בודדים, שכל אחד בגזרתו כל אחד בתחומו עשה את “אותו משהו” שהפך את פני הקרב, בזכותם ניצחנו, בזכותם אנחנו פה, אנחנו היום במלחמת קורונה, ההנהגה לא משהו, חשודה בניגוד ענינים, חשודה בשמירה על אינטרסים צרים, חסרת דמויות של דוגמא ומופת, “ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ.“ (משנה , מסכת אבות) , בואו נשמור על עצמנו, לא נתפלל (ואני אדם מאמין), לא נפגין (ואני חושב שנאשם לא יכול להיות ראש ממשלה), לא נלך לכדורגל (ואני יש לי מנוי למכבי) נסתגר בבית כי זה הפתרון הנכון, לפני 47 שנים יצאתי להגן (גם) על ההורים של הדור הצעיר של היום, במלחמת השחרור נלחם הדור של אבי ז”ל, ביום כיפור נלחם הדור שלי, במלחמת הקורינה של היום נקרא הדור הצעיר לצאת לקרב, והקרב הוא בישיבה  בבית, בקיום הוראות.

אפילו אני מתחיל להרגיש שהפכתי לטרחן, אני מסיים, 

גמר חתימה טובה.