חסיד אומות העולם סוגיהרה , יפן – מרץ 2018

אחת מנקודות השיא בביקורי ביפן הייתה במוזיאון לזכרו של סוגיהרה, מי שהיה קונסול יפן בליטא במלחמת העולם השנייה וחילק אשרות מעבר לכ – 6,000 יהודים שהתדפקו על דלתות הקונסוליה, הוא עשה זאת ללא אישור מהממונים עליו, עשה והציל את חייהם.

בכניסה קיבלתי דפי הסבר בעברית וגם “דרכון”   שבו החתמנו בחותמת הקונסוליה את אישור המעבר ממקור סכנה אל מקום מפלט (מטאפורי כמובן, אנחנו בשנת 2018), במקום נורא ההוד הזה אינך יכול שלא לשאול עצמך “כיצד אני הייתי נוהג ?”, השורות הללו נכתבות בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום שמחייב כל מאיתנו לעשות חשבון נפש עצמי, חשבון נפש לאומי. ואל תטעו לא מדובר רק בנאצים, השאלה כיצד הייתי נוהג היא נכונה כמעט יום יום, האם אני רואה את החלש ?, האם אכפת לי?, האם אני עושה משהו ?, האם אני מוכן לפעול כמיעוט?.

במוזיאון מחלקים לך דף ושואלים “כיצד אתה היית נוהג?”, שאלה ענקית שאלה שמעמתת כל אחד עם מצפונו, חינוכו, אומץ לבו.

השאלה כיצד לנהוג עמדה בפני   סוגיהרה , הוא החליט, זה עלה לו בקרירה שלו, במקור פרנסתו, זה נפלא לומר הצלתי 6,000 יהודים, אבל לא היה לו לחם להביא הבייתה, איך נוטות כפות המאזניים ? לצד העשייה ? לצד עצימת העיניים?.

במעשיו ציווה לנו סוגיהרה צוואה של מעשה ערכי אפילו שהתשלום שישולם יהיה  גבוה, האם נלך ברוח מעשיו ?