אני לא סתם איציק – אני איציק הסאפיונר

ג’ורג’ מאלורי היה מטפס הרים, יש אומרים שהוא אולי היה הראשון שכבש את פסגת האוורסט, מכל מקום הוא נהרג באוורסט בשנת 1924 וגופתו נתגלתה בשנת 1999, הוא זכור בהיסטוריה בגלל תשובתו לשאלה “למה לטפס על ההר?  כי הוא פשוט שם”.

גם לי יש כל מיני הרים שכבשתי , כובש ואכבוש  ואני עושה זאת כי הם פשוט שם, לפעמים אני מצליח, לפעמים נכשל אבל תמיד מאושר שניסיתי .

עסקתי מעט בעבר בספורט ימי, יש לי רשיון של סקיפר, הפלגתי במפרשיות אבל חלפו שנים מאז עשיתי זאת לאחרונה (באמת חבל) , עם הזמן נוסף דבר חדש לספורט הימי – הסאפ אותו גלשן עם משוט אחד, בהליכות הבוקר שלי על חוף ימה של הרצליה ראיתי  את גולשי הסאפ, ראיתי, קינאתי והתחשק לי , למה ? כי זה פשוט היה שם.

לא יפה להודות אבל היססתי אם הדבר בכלל מתאים לי, אם אוכל להתמודד עם המאמץ הכרוך בכך ( לעלות לגלשן, ליפול ולעלות מחדש וחוזר חלילה) , לא הרגשתי בנוח ללכת לבית ספר לגלישה ולשאול אם יש התנסות וכך  אראה אם זה חלום בר השגה או חלום בהקיץ.

 לאלה המאמינים באסטרולוגיה יודעים שאם הכוכבים מסתדרים ברגע מסוים במבנה מסוים אז הכל מצליח , גם לי זה קרה,  הכוכבים הסתדרו  במבנה של סאפ.

הגעתי לאילת, ושם נשלחתי להמתין למישהו שידריך אותי על הסאפ, הבן אדם איחר (אילת , נופש , מה יש למהר ?) ובזמן ההמתנה ראיתי מדריך סאפ שמסביר לזוגות כיצד לגלוש, הקשבתי מהצד (חלפה בי המחשבה שפעם בזמן הלימוד הייתי מקשיב למה שקורה מחוץ לכיתה והיום עשיתי בדיוק להיפך)  המדריך (שהסתבר ששמו אריאל) לאחר ששילח את תלמידיו למים פנה אלי ביוזמתו ושאל אם ארצה להתנסות, עטתי על המציאה , מה זה חרטום    (ידעתי) , מה זה סנפיר (גם ידעתי) , מהי נקודת שיווי המשקל של הגלשן (מכאן כלום לא ידעתי) , איך אוחזים במשוט, איך נעמדים (סוגיה רצינית).

מכאן באים לידי ביטוי החסרונות שלי, איך אתמודד בראש ובראשונה עם עצמי , עם החששות, עם היכולות הגופניות (צ”ל חוסר יכולות) עם הזיכרון שלפני שנים נסחפתי במפרץ אילת ללב ים עם חסקה ולא יכולתי לחזור  וכאן בא לידי ביטוי אריאל המדריך הבחור שצילום משותף שלנו מופיע בראש הפוסט, “מורה טוב זה מורה לחיים” זה משפט שלא רק מתאים למורה בבית ספר אלא גם למדריך סאפ, אריאל עם החיוך הנצחי, נער הטבע ידע לפלס מסילות ללבי וראשי, מעבר להדרכה איפה לשים את הברך, איך לחתור הוא ידע איך “לשים” אותי בתוך המים , החוויה שנגרמה לי , התענוג , הכיף, והתחושה שעשיתי זאת        ( ויש לי עוד דרך ארוכה, אל תתבלבלו) גרמו לי לחוך שנמרח אצלי מאוזן ועד אוזן, תחושה עילאית של ריחוף, מזמן לא הייתי מאושר כל כך , אני חייב לו רגעים של אושר צרוף, תגיעו אליו לא צריכים כימיקלים להיות ב – HIGH , צריך את אריאל.

 ממליץ על אריאל בפני כל  מי שמתכנן  להגיע לאילת ורוצה לגלוש בסאפ ויודע את התורה ועוד יותר ממליץ עליו למי שמתכוון להגיע לאילת לגלוש בסאפ ואינו יודע את התורה בכלל ו  ויש לו “פחד במה” בפרט.

ועכשיו שאני מרגיש גולש ותיק (ובינינו שחצן ללא קבלות)  מבקש כמו מ”כ בטירונות “אל תקראו לי איציק, אני לא חבר שלכם, אתם תקראו לי איציק הסאפיונר”.

סעו לאילת חפשו את אריאל גלשו ותהנו, שווה.

למי שרוצה לדעת היכן ניתן לאתר את אריאל – מול מלון רויאל ביץ’, בדוכן  ששמו           

 ”  SHEGGY SUP   & CYCLING ”  הדוכן השמאלי ביותר שאתם עומדים עם הפנים לים (המזרחי ביותר)  .