על הספר “כאילו אין מחר” מאת קריאן קול

ספר רומנטי שמתנהל כמו ספר מתח – “יש חיה כזאת”, הספר הנ”ל הוא כזה.

משבר הקורונה מנהל את חיינו גם בנושא ספרים ולפעמים זה לא נורא כל כך, היום בספריה אני “מזמין” ספרים שאותם אני רוצה לקרוא ואם הם מושאלים הספרנית “מקבלת החלטת מפקד בשטח” בוחרת עבורי את הספרים הממתינים לי מחוץ לספריה, כך קיבלתי את הספר “כאילו אין מחר”, לא שמעתי עליו, לא שמעתי על המחברת זה היה הימור של הספרנית  ולשמחתי הימור מוצלח ( ותודה לאורית הספרנית מבית רוזן מר”ג) .

פייפר היא בחורה “שגרתית”, בחורה צעירה מבית טוב, עובדת, שקטה שום גלים ושום סערות, בלו הוא בדיוק הפוך ממנה, מקועקע, מנגן בגיטרה בפארקים למחייתו, חי תחת גשר ומלווה בכלב.

ההפכים האלה נפגשים ומתאהבים, לשניהם ברור ששום דבר טוב לא יצא מהרומן הרומנטי הזה, לפייפר ברור שבלו לא ירצה להתמסד, לגור בבית, לנהל אורח חיים שגרתי של משפחה ולבלו ברור שהוא לא יכול להעניק לפייפר כל מה שמגיע לה, אבל האהבה חזקה מהחישובים הקרים ואם תרצו גם הנכונים, אנו שותפים למפגשים הקצרים שלהם בפארק בזמן הפסקות הצהריים של פייפר, על הכמיהה שלהם אחד לשנייה, לצורך הנואש שלהם להיפגש למרות החששות, וכך מתפתחת העלילה, בלו נעלם, מסתבר שפייפר בהריון, ההחלטה שלה לשמור על ההריון, הכעס של אביה  התמיכה של אמא והשנים החולפות , המפגשים המזדמנים, וכמו שנאמר בקלישאה הישנה “אהבה ראשונה לא מחלידה”.

אינני רוצה להרחיב בכדי לא לקלקל את הנאתם של אלה העתידים לקרוא את הספר, הספר כתוב בצורה רגישה וקל להתחבר לגיבורים, לאהבה הגדולה, לחיי היום יום בצל האהבה הבלתי ממומשת, הפחדים, התקוות, הרגעים הטובים, הרגעים המפחידים והמתח, המתח מה יקרה בעתיד, האם יוכלו להתגבר על המכשולים במימוש הזוגיות?.

ממליץ בחום על הספר, אני נהניתי עד מאד, מקווה שגם אתם תהנו, בהצלחה.