על הספר “זה שהיה כאן קודם” מאת אורי לברון

יוני נבות מתעורר ומוצא עצמו במקום לא מוכר, עם אנשים לא מוכרים, בתקופה לא מוכרת.

לא פעם אני שואל עצמי היום האם המקום שאני נמצא בו היום קרוב למקום שחשבתי שאהיה בו בהיותי בגיל עשרים.

הספר מספר על יוני נבות גבר בגיל 49  שבגלל תאונה שעבר סופג חבלה בראש והזיכרון שלו נעצר בגיל 24, הוא מתעורר למציאות כפי שהכיר אותה עשרים וחמש שנים לאחור.

אשה יושבת בחדר מספרים לו שזו אשתו, אין לו שום מושג מי היא, אין לו ענין בה והוא מחפש את החברה שעזבה אותו בגיל 24 והוא מאוהב בה בטירוף, יתרה מכך מסתבר שהוא יועץ בכיר לראש הממשלה ואוצר במוחו סודות גדולים של מדינת ישראל ולכן השב”ב מצר את צעדיו.

לאט לאט הוא חוזר לעצמו, רסיסי זכרונות חוזרים והוא מתוודע לאיזה אדם הוא היום , לפער ין למה שרצה להיות בגיל 24 לעומת מה שמספרים לו איזה טיפוס הוא היום.

הוא מנסה במסגרת ההחלמה “לחזור למקורות” , לצאת לדרך חדשה למי שהיה לפני שנות דור ולשמור על החלומות מאז.

לא רוצה לספר יותר מדי בכדי לא לקלקל לקורא הפוטנציאלי, ממליץ בחום על הספר.

ולנו אני מאחל שנלך בדרך האידיאליסטית כפי שחלמנו פעם .

קראו חשבו ותהנו.