על הספר “המכון” מאת סטיבן קינג

גם הספר הזה כמו רבים מספריו של סטיבן קינג הוא ספר מרתק, מעורר  מחשבה  וגם משהחזרתי אותו למדף לא הפסקתי לחשוב עליו או במילים אחרות ספר מומלץ.

העלילה נפתחת בטים, טיפוס מיוחד שלא ממהר להגיע לשום מקום ומגיע בדרך לא דרך לעיירה קטנה שכוחת אל ומשתקע שם זמנית, בשלב זה הספר “נפרד” ממנו אבל כמו במשפט הידוע מעולם התיאטרון “אקדח שנראה במערכה הראשונה יירה במערכה השלישית”, גם טים יחזור כדמות מפתח בסוף הסיפור.

במיניאפוליס חודרים זרים לבית משפחת אליס, הורגת את ההורים וחוטפת את בנם בן ה – 12 למקום מבודד שבו נמצאים עוד ילדים חטופים, לכולם יש יכולת על חושית, כולם עוברים בדיקות אכזריות ובסוף הבדיקות נעלמים אל האגף האחורי של המכון.

מה באמת מתרחש שם?, מי עומד אחרי הניסויים האלה? האם ינצלו הילדים מהעתיד הנורא הצפוי להם ?, בכל עוסק הספר ולי אין ענין להרחיב בנושא  בכדי לא לפגוע בחווית הקריאה של הקורא העתידי.

לי כיהודי הנושא הזכיר מיד את דר’ מנגלה ימ”ש אי אפשר שלא.

הספר מעורר את הנושא של אתיקה, של טובת הפרט מול טובת הכלל, האם יש מי שמוסמך להקריב עשרות ילדים בכדי למנוע מלחמת עולם שבה ימותו עשרות אלפי ילדים מן הסתם?, מהם הגבולות  של מדענים, של רופאים להשתמש בבני אדם כשפני נסיונות ואני לא מדבר על גבולות החוק אלא על הגבולות שהאדם מציב לעצמו ועד היכן הוא מוכן לשתף פעולה בהליכים נוראיים כאלה ולמה?.

הספר מרתק, קשה להניח אותו בצד, מעורר מחשבות קשות אבל מומלץ בחום, בחום רב מאד.

קראו ותהנו.