על הספר “בלתי שבירים” מאת ליסה בר

המצב היה נואש, הסגר היה בעיצומו, הספריה סגורה ומלאי הספרים שלי אזל, ב. שהיא אחות במקצועה , חשה במצוקתי וסעדה אותי ברגע קשה זה בחיי בספר “בלתי שבירים”, אני מודה לה פעמיים, פעם שהשאילה לי ספר ופעם שהשאילה “איזה ספר”, סיפורה של הצלחה.

הספר מתחיל בסוף, סוף הנישואים של סופי ובעלה גייב, וסופי חוגגת יום הולדת במחיצת חברותייה שאיתן היא חברה מגיל תיכון, דבר שנכון גם לגבי בעלה, במסיבת יום ההולדת קורא אחד החוגגים את השמות של המשתמשים באתר “אשלי מדיסון” העוסק בזיווגים רק לשם קיום יחסי מין ומסתבר לפתע שגייב הבעל הנאמן , שהם יחד 25 שנים מגיל תיכון בגד בה לא פעם ללא פעמיים אלא ארבעים ושלוש פעמים, סופי חשה שעולמה חרב עליה.

לא רוצה להרחיב אבל סאת תלאותיה לא נגמרים כאן, כמו מתאגרף בזירה היא חוטפת עוד מכה ועוד מכה והיא מבינה שכאן היא לא נשארת, לא יודעת מה לעשות אבל יוצאת לדרך.

היא מגשימה חלום ישן נוסעת לפריז, מגבשת לעצמה כללי משחק שלפיהם תחיה (אפילו עיצוב שיער חדש) וכך במפגשים עם אנשים היא יוצאת מהדיכאון אל חיים חדשים, היא חוזרת לפיסול דבר שעזבה לפני שנים, היא מתאהבת ומבינה מחדש מה שהבינה קודם שבגידות ונשואים לא הולכים ביחד.

ממליץ בחום רב על הספר, קראתי אותו בנשימה עצורה ובמרוצת סוף שבוע אחד סיימתי אותו.

קראו ותהנו.