50 שנים לטיסת אפולו 11 לירח

לפני 50 שנים זה קרה , אפולו 11 יצאה בדרכה אל הירח, זו הייתה נקודת שיא בכיבוש החלל.

כמי שהיה נער צעיר בזמן שהחל עידן החלל אני זוכר היטב את התקופה, את ההתרגשות ואת הפליאה שעורר המרוץ לחלל, אני זוכר את הלווין הרוסי “ספוטניק” שהיה העצם הראשון ששוגר לחלל, בראש החדשות השמיעו את ה “ביפ  , ביפ” המונוטוני ששודר מהחלל, לא נרגענו מה”ספטוניק” והכלבה “לייקה” שוגרה לחלל (לא עסקנו באיך היא {לא} חזרה מהחלל) , ואז שיא השיאים האדם הראשון בחלל הקוסמנאוט הרוסי יורי גאגרין שהקיף את כדור הארץ.

העולם החופשי נבהל,  הרוסים הובילו חד משמעית במרוץ אל מחוץ לכדור הארץ והמשמעות של הדומיננטיות בחלל הייתה ברורה.

בארה”ב נבחר בשנת 1960 נשיא צעיר בן 43, כריזמטי בשם ג’ון קנדי, שהיה גיבור מלחמת העולם השנייה, קנדי הצהיר (ולא זכה לראות את ההגשמה) שתוך עשר שנים אמריקאי  יצעד על הירח.

ארה”ב שהשיא האחרון שלה בתעופה היה האדם הראשון שפרץ את מחסום מהירות הקול (צ’אק ייגר – אחד מגיבוריי עד עצם היום הזה) נרתמה למאמץ העולמי, הדברים חרוטים עד היום בראשי (אני מקווה שלא על חשבון דברים חשובים אחרים) ,אלן שפרד ווירג’יל גריסום השנים הראשונים שטסו לחלל (כמו אבן עלו , ירדו) ג’ון גלן הראשון שהקיף את כדור הארץ (כמעט נפגשתי עמו בזמן שהיה חבר קונגרס שנים לאחר מכן , ההחמצה הזו עדיין מלווה אותי עד היום, אגב לימים ג’ון גלן הפך לטייס חלל המבוגר ביותר שעה שהצטרף לטיסת מעבורת החלל,

תוכנית ג’מיני, מפגשים בחלל, צעידה בחלל, אסון אפולו 1 , טיסת אפולו 8 הראשונה שהקיפה את הירח עם הצילום המופלא של “זריחת” כדור הארץ, ואז שיא השיאים – אפולו 11 עם הצוות ארמסטרונג, אולדרין וקולינס נוחתים על הירח.

תמיד הערצתי את קולומבוס, ואסקו דה גאמה שהפליגו אל מעבר לאופק, אל עבר הבלתי נודע , המפחיד, כמוהם גיבורי התעופה האלה הם גם גיבוריי הפרטיים, אני זוכר את התקופה, אני זוכר את רוב הפרטים.

לאנשים הללו, החלוצים הללו , מגיעה תהילת עולם, כבוד.