גיבורות מלחמת יום הכיפור

במלאת 48 שנים למלחמת יום כיפור הוקרנה אתמול כתבה על מחלקת תול”ר (תותח ללא רתע) שקופחה בהצגת חלקה בניצחון יום כיפור, הכתבה הזו הייתה עשיית צדק אם כי מאוחר עם אותה קבוצה של לוחמי גולני.

מאוחר בלילה עת שנתי נדדה נזכרתי שיש עוד קבוצה גדולה של גיבורים או יותר נכון של גיבורות שלא נעשה עימן צדק על חלקן ותרומתן למלחמה,

אני מתכוון לאמהות, לאחיות, לנשים, לחברות , לבנות של הלוחמים, זוהרן עומם ולא מדברים עליהן כלל.

אינני צריך ללכת רחוק, מה עבר על אמא שלי שבאותה תקופה לא היה לה טלפון בבית ומבחינתה חיה “דממת אלחוט” ומנותקת קשר מבנה.

חושב על מה שעבר על אשתי אמא צעירה לתינוק בן חודש וחצי שבעלה, אבי בנה נעלם מהבית לחצי שנה, לחיות עם  הדאגה, החשש, ממה קורה בשדה  הקרב ובמקביל להקרין רוגע לתינוק שזה עתה נולד, שלא נדבר על הבאנאליה , כביסה לחיתולים (למי היה חיתולים חד פעמיים), לקום באמצע הלילה להרגיע, להכניס מוצץ לפה, הכל לבד, הכל לבד.

לחבריי ולי יש את עיטור מלחמת יום כיפור, אולי כצדק מאוחר צריך לתת לנשים עיטור ואפילו גדול יותר.

מוקדש באהבה רבה לנשות הלוחמים, לאלו שהלוחמים חזרו אליהן, לאלה שהלוחמים לא שבו, לאלה שהלוחמים חרו לא שלמים, לאלו שהלוחמים חזרו פוסט טראומטים.

איך אמר ארכימדס ? “הבו לי נקודת משען ואזיז את העולם כולו” אתן נקודת המשען שלנו, תודה.